כיפאח דסוקי

קצת עלי

שלום,

שמי כיפאח דסוקי, נולדתי בשנת 1987 וגדלתי בכפר פרדיס ליד זכרון יעקב.
אני בוגרת אוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר ראשון בריפוי בעיסוק. את הפרקטיקה עשיתי בתחום הגריאטריה עת שימשתי כמרפאה בעיסוק בבתי אבות.
כיום אני מתגוררת בפראג. עברתי לכאן בתחילת שנת 2016 כדי להתחיל בחיים חדשים הרחק מהכאוס שחשתי בארץ ובמטרה להמשיך בלימודיי האקדמיים.
אני פמיניסטית מושבעת ואני לא נעה עם הזרם, אדרבא, הליכה עם הזרם גרמה לי רק אי נוחות על גבול המצוקה. אני לא עושה זאת בכוונה אבל אני לא יכולה להתאים את עצמי לתכתיבי הרוב בחברה. אני הולכת בדרכי ואני שלמה איתה גם אם אני נאלצת לעיתים לשלם מחיר כבד על כך.
מאוגוסט 2015 התחלתי לקיים אורח חיים טבעוני. מאז ומתמיד אהבתי לבשל ורכשתי לי מיומנות בתחום. המעבר לטבעונות הכניס לי עניין חדש ומאתגר במטבח כשהתחלתי להפוך מאכלים מהמטבח הערבי האהוב עלי לטבעוניים.
בימים אלה אני עובדת על ספר מתכונים "מטבח של שלום" שמו שבו אספתי מבחר גדול ומרשים של מתכונים טבעוניים מהמטבח הערבי. יחודיות הספר הוא השילוב של שתי השפות, עברית וערבית. בכך אני רוצה להגשים את חלומי לשלום בין בני האדם וגם שלום עם החי. הצלחתי לגייס את הכסף להוצאת הספר דרך "הדסטארט" ולשמחתי הפרוייקט הוכתר בהצלחה. כשיצא הספר לאור יוכל כל מי שלא הספיק לקנות לעשות זאת פה בדף.
יש לי כלבה מהממת ששמה "מאלא בילא" שפירושו מצ'כית – הלבנה הקטנה. צ'כית היא השפה הרביעית שרכשתי. אמנם כרגע אני ברמה בסיסית אבל אני לומדת אותה ועד מהרה, כך אני מאמינה, אדבר את השפה באופן שוטף. הצ'כית מצטרפת לערבית, עברית ואנגלית שבהן אני שולטת.
אני אוהבת לכתוב. למעשה, כתיבה היא עיקר המהות שלי. היא התענוג שלי בחיים. אני אוהבת לשחק במלים. ליצור, לעצב, להחיות אותן. אני נושמת ושואפת את המלים אל ראותיי. הן החמצן שלי. לעתים, כשיש לי חסם בכתיבה אני חשה מועקה.
זה אולי יפתיע אתכם אבל רק לפני כשנה וחצי התחלתי לכתוב בעברית באופן שוטף. כיום, לצד הפוסטים שאני מעלה אני כותבת שירה. למעשה, שירה היא אהבתי הגדולה ודרכה אני מבטאת בצורה הכי טובה ואמיתית את מחשבות ליבי. חלק משיריי פורסמו בעיתון "הארץ" ובמקומות אחרים.
את הפוסטים שלי שרובם עוסקים בחיינו כאן אני נוהגת לתבל באירוניה ובעוקצנות ולעיתים אף בהומור שחור. אני חשה שזו הדרך שבה אני מצליחה להעביר את המסרים שלי באופן אפקטיבי.
סיפרתי לכם שנולדתי בפרדיס. אני הבכורה בין 4 אחיות ואח אחד. בבית קיבלנו חינוך מסורתי דתי לצד ערכים ליברליים. לא הייתי קלה להוריי. לא פעם מרדתי במוסכמות אבל הם תמיד היו גאים בי ובדרכי וכך ניטע בי הכוח להמשיך ולהתוות את דרכי בחיים.
החלום שלי הוא לראות את החברה בארץ מאחה את הקרעים בין האוכלוסיות ויוצאת מאזור הנוחות שלה כדי לתקשר עם האחר לגשר על הפערים. להשיג את השלום המיוחל בינינו. הדבר לא יקרה ללא תקשורת בינינו וזה מה שאני מנסה לעשות.
חלום נוסף קשור בהעצמת נשים, לקדם את מעמדנו למקום טוב יותר, שוויוני, בחברה. לדאוג לזכויותינו, למנוע פגיעה והחפצה ולהסיר כל מכשול המונע מאיתנו הנשים להגשים את עצמנו.
מאוד כואב לי לראות אשה שהחברה מונעת ממנה להגשים את עצמה. הרבה משיריי עוסקים בנושאים אלו.
שמחתי לפתוח בפניכם את עולמי. מה מצפה לנו פה בדף? מדי פעם אעלה כאן פוסטים שמעסיקים אותי ואתכם, אשתף מתכונים חדשים, נעלה סרטונים ואולי בעתיד נקיים כאן שיעורים בערבית.
אני בטוחה שיהיה לנו כיף ביחד. אשמח מאוד אם תירשמו לקבלת עדכונים מהדף ולהפיץ את הבשורה.
להתראות בקרוב.