الكاتب: מיכל לב

שלום חברים וחברות 🙂

תשוקתי הראשונה הינה כתיבה, בשנתיים האחרונות התחלתי לכתוב שירה בעברית, ואני גם עובדת כבר על הספר השני שיכלול שירים שנאספו במשך כל התקופה הזאת.

מביאה בפניכם אחד השירים האהובים עלי שפורסם בהארץ ,וגם נבחר ע”י אמן גרפטי כדי לקשט את קירות ירושלים .

הִסְכַּמְתָּ לְהִכָּנֵס לְעוֹלָמִי
עוֹלָם שֶׁל בָּרָק, רַעַד וּכְאֵב
אָז מָה לְךָ כִּי תִּתְלוֹנֵן?
יָדַעְתָּ שֶׁכַּרְטִיס הַכְּנִיסָה לְמוֹפַע הַשִּׁגְעוֹנוֹת שֶׁלִּי הוּא בְּכִוּוּן אֶחָד.
יָדַעְתָּ שֶׁיֵּשׁ בִּי רֹעַ לְצַד טוּב לִבִּי.
יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי שׂוֹרֶטֶת כְּשֶׁכּוֹאֵב לִי
אֲפִלּוּ שֶׁזֶּה מַכְאִיב גַּם לְךָ.
יָדַעְתָּ שֶׁאֵין חֻקִּים בְּעוֹלָמִי,
כָּאוֹס חֲסַר תַּקָּנָה
יֹפִי וְכִעוּר גַּם יַחַד,
הֲרֵי כָּתַבְתִּי לְךָ:
הִנְּךָ מֻזְמָן לְאַרְמוֹנָהּ שֶׁל אֵשֶׁת הַדָּבָר וְהִפּוּכוֹ
לְנַדְנֵדַת הַקִּיצוֹנִים
לְפֶסְטִיבַל הַסָּדִיזְם
אֵין לְהָבִיא פְּחָדִים, נָא לִשְׁמֹר עַל הָרַעַשׁ בָּאוּלָם.
וּבְכָל זֹאת הֵבֵאתָ פְּחָדִים,
לָמָּה לְךָ לְהִשָּׁאֵר?
בִּקַּשְׁתָּ לְהִכָּנֵס לְחַדְרֵי מַכְאוֹבִי
שָׁם אַתָּה יוֹשֵׁב וּמַקְשִׁיב לַסּוֹדוֹת.
אַחֲרֵי שְׁנֵי סִפּוּרִים הִתְחַלְתָּ לִבְכּוֹת
לַמְרוֹת שֶׁהֻזְהַרְתָּ, פֹּה אֵין מָקוֹם לִדְמָעוֹת,
בִּקַּשְׁתָּ לְשַׂחֵק בַּחֲדַר הַמַּרְאוֹת,
וּבְכָל פַּעַם שֶׁנֶּחְשַׂפְתָּ לְרֹבֶד חָדָשׁ
צָעַקְתָּ בְּבֶהָלָה וְטָעַנְתָּ
שֶׁאֲנִי לֹא כָּזֹאת יָפָה
לַמְרוֹת שֶׁהֻזְהַרְתָּ, פֹּה אֵין מָקוֹם לְגִלּוּיֵי לֵב.
בִּקַּשְׁתָּ לִרְאוֹתִי קוֹפֶצֶת מֵעִגּוּל מֻצָּת בְּמִלּוֹתַי
וּבְכָל פַּעַם שֶׁחָדַרְתִּי לְלִבְּךָ מְעַט
הִתְלוֹנַנְתָּ
לַמְרוֹת שֶׁיָּדַעְתָּ, פֹּה אֵין מָקוֹם לְכֵנוּת.
בִּקַּשְׁתָּ לִצְפּוֹת בִּי מִתְנַשֶּׁקֶת עִם עֲבָרִי בַּחֲמִימוּת
וּבְכָל פַּעַם שֶׁהַחֹשֶׁךְ גָּבַר
הֵקֵאתָ אֶת נִשְׁמָתְךָ
גַּם כְּשֶׁיָּדַעְתָּ, פֹּה אֵין מָקוֹם לְרֶפְלֶקְסִים.
בִּקַּשְׁתָּ הַרְבֵּה דְּבָרִים
אָז בָּאתִי בְּשִׂמְלָה הֲדוּקָה
אֲדֻמָּה נוֹעֶזֶת כְּאֵשׁ
שְׂעָרִי הָאָרֹךְ וְעֵינַי הַשְּׂטָנִיּוֹת.
הוֹשַׁטְתִּי אֶת יָדִי אֵלֶיךָ
בְּהַזְמָנָה לְסִיבוּב בַּגֵּיהִנֹּם שֶׁבְּרֹאשִׁי
וְאַתָּה חָזַרְתָּ בְּךָ
רוֹעֵד מִפְּלִיאָה וּפַחַד
מָה לְךָ כִּי תִּתְלוֹנֵן?
מֵאַיִן לִי לָדַעַת שֶׁרָאִיתָ בִּי מַלְאָךְ טָהוֹר?
שֶׁהִרְכַּבְתָּ מִשְׁקְפֵי אַהֲבָה?
לֹא קָרָאתָ אֶת דַּף הַהוֹרָאוֹת הַמְּצֹרָף
“לָקוֹחַ יָקָר, בָּרֶגַע שֶׁתַּרְכִּיב אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם
תִּתְאַהֵב בָּאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתִּרְאֶה
וְאָז תִּלְקֶה בְּעִוָּרוֹן מֻחְלָט?”
לֹא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא מַרְכִּיבִים מִשְׁקְפֵי אַהֲבָה
מוּל אֵשֶׁת הַגֵּיהִנֹּם?